אור חדש, פתיחה מ׳

1 רב נחמן בר יצחק פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא מגילה יא., "שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם" תהלים קכד, א-ב, ולא מלך. פירוש זה, שבא לומר כי ענין המן היה הפורעניות שלא היה בכל הצרות שעברו על ישראל, כי נמכרו להשמיד ולהרוג ולאבד את כלם. וזה מפני כי המן אדם ולא מלך, כי המלך מצד מלכותו הוא מבקש עבדים וממשלה עליהם, שאין מלך בלא עם. והמדינה שמורדת במלך מבקש המלך לייסרם, ולא לכלותם לגמרי. אבל המן שלא היה מלך, ולא היה מחשבתו למלוך, רק להשמיד ולהרוג. וזה שאמר הכתוב תהלים קכד, ב "לולי ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם", כי כאשר היה אדם מתקומם עלינו, אז ראינו כי השם יתברך הוא שעומד לנו, אשר אינו מניח לאבד ישראל, כי כן הבטיחנו, אשר הוא בטחונינו ומשענתינו. אבל מלך שהוא עומד על ישראל, אינו מבקש לעקור את הכל.